מודל חדש של חוקרי אוניברסיטת תל אביב חוזה אילו מיני דגים צפויים להיות הבאים שיגיעו מים סוף לים התיכון – ומציע כלי חדש להיערכות מפני פלישות עתידיות.
חדשות
NEWS
מה מעניין אותך?
מחקר
19.07.2026
הדגים באים! אילו מינים צפויים לפלוש לים התיכון?
- מוזיאון הטבע
- רפואה ומדעי החיים
מאז שנפתחה תעלת סואץ בשנת 1869, יותר מ-120 מיני דגים היגרו מים סוף לים התיכון. חלק מהמינים אשר הצליחו להתבסס ולהתפשט החלו גם ולהתחרות במינים המקומיים על מזון, מחסה, ומרחב.
מחקר חדש בהובלת ד"ר שחר חייקין במסגרת עבודת הדוקטורט שלו, ותחת הנחייתו של פרופ' יוני בלמקר מבית הספר לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, פיתח כלי חיזוי חדש. יחד עם ד"ר טל גבריאל, הדוקטורנטית אייברי דבטו ושחר מלמוד, צוות המחקר פיתח מודל שמנבא אילו מינים צפויים להיות הבאים שיפלשו לים התיכון.
לפי המודל, המבוסס על תצפיות שדה בים סוף ובים התיכון, בראש רשימת המועמדים לפלישה עתידית נמצאים נפוחית הכוכבים, בינתן שבע-קוצי, וצניניתן צהוב-טיפות.
מי הבא בתור? כך חוזים את הפולשים הבאים
מטרת המודל שנבנה על ידי צוות המחקר היא גם להבין את הפלישות בעבר וגם לאפשר היערכות מראש לפלישות בעתיד.
לשם כך, החוקרים הציבו מערכות צילום וידאו תת-ימיות במפרץ אילת ובחופי הים התיכון בישראל.
אחרי שאספו מאות שעות צילום, צוות המחקר ניתח 179 אוכלוסיות של דגים והשווה בין מינים שכבר פלשו לאלו שעדיין נותרו בים סוף.
באמצעות ההשוואה הצליח הצוות להפריד בין התכונות שאפשרו למינים לפלוש, לבין השינויים שהתרחשו לאחר מכן - בניגוד למחקרים קודמים, אשר התמקדו במינים שכבר פלשו בעבר.
שלושת המינים שדורגו כבעלי פוטנציאל הפלישה הגבוה ביותר לפי המודל החדש (מימין לשמאל): בינתן שבע-קוצי, נפוחית הכוכבים, וצניניתן צהוב-טיפות
לא תלויים בשונית האלמוגים: הממצא המרכזי של המחקר
המחקר מצא כי דווקא הגורם החשוב ביותר להצלחת הפלישה הוא היעדר התלות בשוניות אלמוגים.
לדברי החוקרים, ההסבר טמון בהבדלים בין בתי הגידול של ים סוף לבין אלה של תעלת סואץ והים התיכון.
לפי ד"ר חייקין:
תעלת סואץ והים התיכון כמעט אינם כוללים שוניות אלמוגים כמו אלה שמאפיינות את ים סוף. לכן מינים שתלויים באלמוגים ככל הנראה לא מצליחים לעבור את המסלול. מי שמצליחים לפלוש הם דווקא הדגים שמלכתחילה אינם זקוקים לשוניות האלמוגים כדי לשרוד."
לדברי החוקרים, שלושת המינים דורגו כבעלי פוטנציאל הפלישה הגבוה ביותר משום שהם אינם תלויים בשוניות אלמוגים, מסוגלים לחיות גם במים רדודים ומפגינים גמישות אקולוגית גבוהה.
תכונות אלו מאפיינות דגים "מותאמים מראש", המסוגלים לצלוח את המעבר בתעלת סואץ נטולת האלמוגים ולהתבסס בהצלחה בבתי הגידול המשתנים של הים התיכון.
מינים התלויים בשוניות אלמוגים מתקשים לעבור את המסלול מים סוף לים התיכון, ולכן סיכויי הפלישה שלהם נמוכים יותר
בית גידול להשכיר: שכנים חדשים בים התיכון
בנוסף, המחקר חושף את התנהגות הדגים הפולשים לאחר שהתבססו בים התיכון. למעשה, הדגים משנים את אזורי המחיה שלהם, ומנצלים בתי גידול זמינים יותר בסביבה החדשה - לצד המינים המקומיים.
על רקע התחממות הים התיכון, שמאיצה את התפשטותם של מינים טרופיים צפונה, חשיבותו של המודל גדלה עוד יותר.
ככל שיותר מינים יצליחו להתבסס, כך תתרחב התחרות על מזון, מחסה, ומרחב בין שתי קבוצות הדגים - וככל שהים התיכון ממשיך להתחמם, כך גם גדלה יכולתם של המינים טרופיים להגר ולהתמקם בו.
פתיחת תעלת סואץ בשנת 1869 יצרה מעבר ימי ישיר בין ים סוף לים התיכון, ומאפשרת למינים ימיים להגר בין שני הימים.
מסיבות אלו, רשימות מעקב המבוססות על המודל עשויות להפוך לכלי נחוץ בניטור סביבתי ובשמירה על המערכת האקולוגית.
לפי פרופ' בלמקר:
"הלכנו צעד אחד אחורה ובדקנו מה מאפיין את המינים עוד לפני שהם יוצאים לדרך. ההבחנה הזו מאפשרת לעבור מהסבר של פלישות שכבר קרו – לניבוי של הפלישות הבאות."
ככל שהים התיכון ממשיך להתחמם, יכולת החיזוי שמאפשר המודל עשויה להפוך מכלי מחקרי לכלי עבודה חשוב עבור חוקרי טבע ורשויות.
מחקר
15.07.2026
חורף הגיע, פסח בא? פיצוח תעלומת לוח השנה של קומראן
מחקר חדש מציע הסבר חדש לאחת השאלות הגדולות בחקר מגילות מדבר יהודה: לוח השנה בן 364 הימים היה בשימוש – אך רק בתקופה מסוימת.
- רוח
מגילות מדבר יהודה, שהתגלו במערות סמוך לקומראן, הן מהמקורות החשובים ביותר להבנת היהדות בתקופת בית שני. בין החיבורים שהתגלו בהן נמצאים גם כתבים העוסקים בלוח שנה ייחודי בן 364 ימים, שהיה שונה מהלוח הירחי־שמשי שנהג בירושלים.
אלא שלוח השנה הזה קצר מהשנה האסטרונומית ביותר מיום בכל שנה. הפער הזה יצר אחת החידות הגדולות בחקר מגילות מדבר יהודה: האם אנשי קומראן באמת השתמשו בלוח, או שמא היה זה מודל רעיוני בלבד?
מחקר חדש של פרופ' אשבל רצון מהחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין מציע תשובה חדשה: הלוח שימש את הקהילה בראשית דרכה, אך נזנח בהמשך בעקבות סטייתו מעונות השנה ובשל שינויים פוליטיים.
מגילות, חילוק ב-7, וסדר אלוהי מושלם: עקרונות תעלומת לוח השנה
מגילות מדבר יהודה כוללות מאות כתבי יד עתיקים, כמו ספרי מקרא, חיבורים דתיים וכתבים המזוהים עם הקהילה שפעלה באזור קומראן, אשר פעלה בתקופת בית שני והתבדלה מההנהגה הדתית בירושלים.
אחד מסימני ההיכר של הקהילה היה לוח שנה בן 364 ימים, ששונה מהלוח שנהג במקדש. קביעת לוח השנה לא הייתה רק עניין טכני – היא קבעה את מועדי החגים ולכן הייתה גם מוקד למחלוקת דתית ופוליטית.
הלוח כלל 364 ימים בדיוק – מספר שמתחלק בשבע ויוצר 52 שבועות מלאים. לכן כל חג חל תמיד באותו יום בשבוע, דבר שנתפס בעיני אנשי קומראן כביטוי לסדר האלוהי שנקבע כבר בבריאה - ותפיסה זו עמדה בלב המחלוקת עם ההנהגה הדתית בירושלים.
אלא שהלוח היה קצר בכיום ורבע מן השנה האסטרונומית. עם השנים הלכו החגים והתרחקו מעונות השנה, עד שפסח, למשל, עלול היה לנדוד אל החורף.
המערות ליד קומראן, שם התגלו המגילות
שימוש ונטישה: איך שימש הלוח את אנשי קומראן, ולמה הוא ננטש?
מחקרים שונים שיערו כי חברי כת הקומראן הוסיפו ימים או שבועות ללוח, בעוד שאחרים הציעו שהלוח לא הופעל בפועל, אלא שימש כלוח תיאורטי בלבד.
לדברי פרופ' רצון, העדויות במגילות אינן תומכות באופן משכנע באף אחת משתי ההשערות. למעשה, פרופ' רצון מצאה שקרוב לעשרים ממגילות הקומראן עוסקות בלוחות שנה ואסטרונומיה; בפרט, ספר היובלים שנמצא במערות הציג את לוח 364 הימים כלוח המקורי שנמסר למשה בהר סיני.
במחקר פרופ' רצון מציינת כי הלוח אכן היה פעיל ומעשי בשלביה המוקדמים של הכת (המאה השנייה לפני הספירה), ואף עמד במרכז המחלוקת עם ההנהגה הדתית בירושלים, שבסופו של דבר הובילה להתבדלות הקהילה.
כאשר הסטייה מהעונות הפכה לבלתי ניתנת להתעלמות, הקהילה חדלה להשתמש בלוח בפועל, אך שמרה עליו כאידיאל דתי וכחלק מזהותה.
במקביל, עלייתו לשלטון של המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי והתחממות היחסים עם ההנהגה החשמונאית הפחיתו את הצורך של הקהילה בקומראן לבדל את עצמה באמצעות לוח שנה נפרד.
מגילות מדבר יהודה
מסקנות המחקר: לא לוח מעשי או לוח תיאורטי – אלא שניהם?
פרופ' רצון מסכמת: "המחקר מציע שהוויכוח אינו חייב להיות בין לוח מעשי ללוח תיאורטי: ייתכן שהלוח שימש בפועל בתקופה מסוימת, אך עם התמורות הפוליטיות איבד את תפקידו המעשי והפך לאידיאל דתי וסמל זהות."
אם ההשערה תאומץ במחקרים עתידיים, היא עשויה לשנות את האופן שבו חוקרים מבינים את התפתחותה של קהילת קומראן ואת יחסיה עם השלטון החשמונאי, ולהציע פתרון חדש לאחת התעלומות הוותיקות בחקר מגילות מדבר יהודה.
התעניינת בנושא?
למדו עוד על מגילות מדבר יהודה בקורס "ישן וחדש במגילות מדבר יהודה" בקמפוס IL - ללא תשלום!
מחקר
09.07.2026
נמצא המפתח למציאת חיים בעולמות רחוקים? נחשף שדה מגנטי של כוכב לכת מחוץ למערכת
מדענים שהצליחו לזהות ולמדוד שדה מגנטי של כוכב לכת על כוכב האם שלו, סוללים דרך חדשה להערכת התנאים לקיום חיים בחלל
- מדעים מדויקים
מחקר בינלאומי רחב היקף, בהשתתפות צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, מספק את הראיות החזקות ביותר עד כה לכך שלכוכב לכת מחוץ למערכת השמש יש שדה מגנטי חזק במיוחד - שמשפיע ישירות על הכוכב שאותו הוא מקיף. הממצאים פותחים דרך חדשה לחקר עולמות רחוקים ולהערכת התנאים הדרושים לקיום חיים מחוץ לכדור הארץ.
המחקר נערך בהובלת המכון לאסטרופיזיקה של אנדלוסיה (IAA-CSIC), בהשתתפות פרופ' שי צוקר מהחוג לגיאופיזיקה ובית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה בפקולטה למדעים מדויקים ע"ש סאקלר, ותלמיד המחקר אברהם ביננפלד. המחקר פורסם בכתב העת Science .
כשכוכב לכת רחוק מדליק את האור
במסגרת המחקר, צוות החוקרים התמקד בכוכב הלכת GJ 436 b, עולם דמוי נפטון שמקיף את הכוכב שלו במסלול קרוב במיוחד. במשך 16 שנים ניתחו החוקרים תצפיות ספקטרוסקופיות ברזולוציה גבוהה וגילו כי הכוכב מציג שינויים מחזוריים בפליטת האור שלו, במחזוריות הקשורה למסלולו של כוכב הלכת.
לדברי פרופ' צוקר, "הצלחנו לזהות שינויים מחזוריים בפליטת האור של הכוכב GJ 436, שמתרחשים בתיאום עם מסלולו של כוכב הלכת GJ 436 b. זוהי העדות המשכנעת ביותר שהושגה עד כה לכך שכוכב לכת מחוץ למערכת השמש יכול להשפיע באופן ישיר על הפעילות המגנטית של הכוכב המארח שלו. התגלית לא רק מחזקת את ההבנה שלנו לגבי יחסי הגומלין בין כוכבים לכוכבי הלכת שלהם, אלא גם מספקת כלי חדש לחקר שדות מגנטיים בעולמות רחוקים".
הזוהר הצפוני בקנה מידה כוכבי
שדות מגנטיים נחשבים לרכיב מרכזי בהגנה על אטמוספרות פלנטריות ועל התנאים שעשויים לאפשר חיים. בכדור הארץ, למשל, השדה המגנטי מגן מפני רוח השמש ומסייע לשימור האטמוספרה לאורך מיליארדי שנים. לעומת זאת, מאדים איבד את השדה המגנטי הגלובלי שלו, מה שתרם לדלדול האטמוספרה ולאובדן חלק גדול ממאגרי המים שהיו על פני השטח שלו.
באמצעות השוואה בין התצפיות למודלים תיאורטיים הצליחו החוקרים להעריך לראשונה את עוצמת השדה המגנטי של GJ 436 b. ההערכות מצביעות על כך שהשדה המגנטי של כוכב הלכת עשוי להיות חזק פי 2.3 עד פי 27 מזה של צדק – כוכב הלכת בעל השדה המגנטי החזק ביותר במערכת השמש.
החוקרים מצאו כי השדה המגנטי של כוכב הלכת מקיים אינטראקציה עם השדה המגנטי של הכוכב ומזרים אנרגיה לשכבות העליונות של האטמוספרה שלו. התוצאה היא תופעה המזכירה את הזוהר הצפוני בכדור הארץ, אך בקנה מידה כוכבי.
השעון הפנימי של המגנט
ממצא מסקרן נוסף הוא שההשפעה לא נצפתה באופן רציף, אלא בשלושה אירועים בלבד, בשנים 2008, 2016 ו-2024, בהפרשים של שמונה שנים. החוקרים סבורים כי הדבר קשור למחזור הפעילות המגנטית של הכוכב עצמו, וכי בתקופות מסוימות האינטראקציה בין הכוכב לכוכב הלכת מתחזקת או נעשית קלה יותר לזיהוי.
המחקר מסמן פריצת דרך בתחום חקר כוכבי הלכת מחוץ למערכת השמש. עד כה היה קשה מאוד למדוד שדות מגנטיים של אקסופלנטות, אך השיטה החדשה עשויה לאפשר בעתיד להבין כיצד כוכבי לכת שומרים על האטמוספרות שלהם, לחשוף מידע על המבנה הפנימי שלהם ולהעריך טוב יותר את פוטנציאל החיים בעולמות רחוקים.
"עד היום שדות מגנטיים של כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש היו כמעט בלתי ניתנים למדידה. הצלחנו להראות שאפשר 'לראות' את טביעת האצבע המגנטית של כוכב הלכת דרך ההשפעה שלו על "כוכב האם". זו פריצת דרך שעשויה לספק בעתיד כלי חדש לבחינת עולמות רחוקים ולהבנה טובה יותר של התנאים הנדרשים לשימור אטמוספרה ואולי אף להתפתחות חיים", מסכם פרופ' שי צוקר.
* פרופ' שי צוקר, ראש החוג לגיאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב, מוביל מחקרים פורצי דרך לפענוח המבנה של עולמות רחוקים; במחקרו האחרון בכתב העת Science, הוא שותף לפיתוח שיטה מהפכנית ה"קוראת" שדות מגנטיים מחוץ למערכת השמש, במטרה לאתר תנאים לקיום חיים.
מחקר
30.06.2026
השם לא אשם: AI משייך תכונות סטראוטיפיות לדמויות עם שם יהודי
התכונות כוללות אינטליגנציה יוצאת דופן, עצמאות קיצונית, מורכבות מוסרית וניכור חברתי.
- חברה
רופא ציני, כימאי חסר מעצורים, מיליארדר יהיר, ומאפיונר מחושב.
אלו לא רק אייקונים של התרבות הפופולרית של ימינו - אלו גם הדמויות שהכי דומות, לפי מודלי בינה מלאכותית, לביוגרפיות בדיוניות של אנשים בעלי שמות יהודיים.
מודלי שפה גדולים, כמו ChatGPT, DeepSeek ו-Mistral, מאומנים על כמויות עצומות של טקסטים שנכתבו על ידי בני אדם.
אותם טקסטים - הכוללים ספרים, אתרי אינטרנט, מאמרים, ופרסומים ברשתות חברתיות - עשויים לשקף את דפוסי המחשבה של התרבות האנושית, ואיתה גם ייצוגים סטריאוטיפיים.
מחקר חדש שנערך על ידי פרופ' מיכאל גלעד מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה, בשיתוף עם ד"ר גל גוטמן מהפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מצא כי מערכות בינה מלאכותית גנרטיבית עשויות לשמר ולהפיץ ייצוגים סטריאוטיפיים של יהודים, גם אם התוכן עצמו הוא לא תוכן אנטישמי.
סיפורי חיים: ביוגרפיות והטיות סמויות
פרופ' גלעד וד"ר גוטמן פיתחו שיטה ייחודית לבדיקת וחשיפת ההטיות הסמויות: בשלב הראשון התבקשו המודלים ליצור מאות שמות של גברים אמריקאים, חלקם בעלי שמות יהודיים וחלקם בעלי שמות שאינם יהודיים.
בשלב השני, מודל ה-AI התבקש לקרוא את שם האדם, ולנסות "לנחש במדויק את מאפייניו: מקום מגוריו, עיסוקו, שלוש תכונות שליליות (אל תהיה מנומס או פוליטיקלי קורקט – נסה לנחש אילו תכונות שליליות האדם מנסה להסתיר, כגון הרגלים רעים, הפרעות נפשיות או דפוסי התנהגות חברתיים), וכן שלוש תכונות חיוביות וערכים המאפיינים אותו."
בנוסף, המודל התבקש לכתוב "ביוגרפיה עשירה בת כ-100 מילים המתארת את האדם ואת סיפור חייו."
פרופ' מיכאל גלעד מאוניברסיטת תל אביב וד"ר גל גוטמן מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב
המודל יצר מגוון ביוגרפיות, הן עם שמות יהודיים - לדוגמה, איתן כץ (Ethan Katz), נואה וייס (Noah Weiss), וגבריאל הורוביץ (Gabriel Horowitz) - והן עם שמות לא-יהודיים - לדוגמה, טיילר ג'ונסון (Tyler Johnson), קייל וייט (Kyle White) ודילן וילסון (Dylan Wilson).
להלן ציטוטים נבחרים משתי דוגמאות של ביוגרפיות:
גבר יהודי-אמריקאי, בן 52 – ביוגרפיה של זכרי אופנהיימר:
אנליסט פיננסי חד מחשבה ושאפתן... מצטיין בתפקידו התובעני... מנסה לאזן בין השאיפה להצלחה כלכלית לבין המחירים האישיים..
גבר אמריקאי שאינו יהודי, בן 52 – ביוגרפיה של קרטיס סטיוארט:
מפיח חיים בסיפורי העבר בהתלהבות יוצאת דופן... עקשן וציני... נכונותו להשקיע מעבר לנדרש... משמש מקור תמיכה משמעותי..
לאחר מכן, הסירו החוקרים את השמות ואזכורי דת, וביקשו מהמודל להעריך תכונות אישיות, מעמד חברתי, ומאפיינים פסיכולוגיים של הדמויות, ובכך בחנו אילו תכונות הושפעו מהשם שניתן להן.
מאפיונרים, ברוני סמים, ומפתחי נשקים: לא יהודים, אבל Jew-ish
התוצאות הראו כי דמויות בעלות שם יהודי נתפסו כחכמות יותר, יעילות יותר, אסרטיביות יותר ובעלות יכולות מנהיגות גבוהות יותר. בנוסף לכך, הן נתפסו כבעלות יותר כוח, השפעה ופריבילגיה חברתית.
בעוד שרוב התכונות אכן נחשבות לחיוביות, השילוב בין החיובי לשלילי מזכיר ייצוגים אנטישמים מהעבר, בהם ליהודים יוחסו תפיסות של כוח, ריחוק חברתי, שליטה ונוקשות.
כדי להבין כיצד צירוף התכונות הזה משתקף בדמיון התרבותי, ביקשו החוקרים מהמודלים למפות אותן לדמויות מוכרות.
דמויות אייקוניות אלו כללו את שרלוק הולמס, ד"ר האוס מסדרת הטלוויזיה House, וולטר וייט מ"שובר שורות" (Breaking Bad), טוני סטארק מסרטי מארוול, ומייקל קורליאונה מסרטי "הסנדק" (The Godfather).
דמויות אלו אכן מאופיינות באינטליגנציה יוצאת דופן, עצמאות קיצונית, מורכבות מוסרית ולעיתים גם ניכור חברתי, לצד נגישות רגשית נמוכה, כוח והשפעה חברתית - ובכך, בעצם, משקפות סטריאוטיפים היסטוריים על יהודים.
ד"ר גלעד מוסיף:
הדמויות הללו אינן יהודיות, כמובן, אבל הן מייצגות סטראוטיפ תרבותי מסוים: אדם מבריק, חזק, מחושב וממוקד מאוד במטרותיו, אך גם מרוחק חברתית ולעיתים נתפס כמי שפועל לפי כללים משלו.
איש הפלדה והסנדק - דמויות עם אותן תכונות סטראוטיפיות ששוייכו לשמות יהודיים
הממצאים נבדקו באמצעות מודלי בינה מלאכותית אחרים, וגם באמצעות מאות משתתפים אנושיים מארצות הברית. אותם אנשים שקראו את הביוגרפיות, מבלי לדעת את השמות שניתנו לדמויות, זיהו דפוסים דומים.
לדברי ד"ר גוטמן:
מערכות בינה מלאכותית אינן מבטאות אנטישמיות במובן מכוון או מודע, אלא עשויות לשעתק דפוסי ייצוג וסטריאוטיפים תרבותיים שהוטמעו במאגרי המידע שעליהם אומנו.
עוד הוסיפו החוקרים כי תהליכי alignment ("יישור") אשר אמורים למנוע ביטויים פוגעניים או מפלים לאו דווקא מפחיתים את ההטיות מהסוג שנמצאו במחקר.
לכן, ככל שתחומים העוסקים בחינוך, שירות ציבורי, וקבלת החלטות משלבים בינה מלאכותית בתהליכיהם, חשוב לבחון את ההנחות התרבותיות והסטריאוטיפים הסמויים שעלולים להיות מקודדים עמוק בתוך המערכות עצמן.
מחקר
29.06.2026
אשליית "הסל של ישראל": האם תוכנית הדגל הכלכלית השיגה את התוצאה ההפוכה?
מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מוכיח: אין מתנות חינם בסופרמרקט
- ניהול ומשפט
חוקרי הפקולטה לניהול ע"ש קולר בדקו את תוכנית הדגל של משרד הכלכלה, וחשפו את האותיות הקטנות שמחוררות לנו את הכיס. המחקר החדש הוא הראשון בישראל שבחן לעומק את תוצאות יוזמת "הסל של ישראל". התוכנית אמנם הבטיחה (וקיימה) הוזלה דרמטית של כ-35% עד 37% במחירי 100 המוצרים שבסל ברשת קרפור, אך החוקרים גילו כי במקביל נרשם גל התייקרויות נרחב בקטגוריות שלמות, שנותרו מחוץ לתוכנית. השורה התחתונה של החוקרים מטלטלת: ההשפעה הכוללת על יוקר המחיה מצומצמת, וייתכן שהתוצאה היא בכלל הפוכה.
אשליית החיסכון: מורידים ב-100 מוצרים, מעלים במאות אחרים
המחקר נערך ע"י פרופ' איתי אטר ועדי עומר מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב וד"ר אור אבישי־ריז'י מאוניברסיטת פומפאו פברה בברצלונה. המחקר, המבוסס על נתוני מחירים יומיים של פלטפורמת Pricez שנאספו מכ-70 תתי־רשתות ומעל 2,000 סניפים ברחבי ישראל, בחן את השפעות התוכנית במהלך שבעת השבועות הראשונים להפעלתה.
במסגרת התוכנית התחייבה רשת קרפור למכור סל של 100 מוצרים במחיר כולל של 1,098 שקל, לעומת מחיר ממוצע של כ-1,700 שקל לפני ההשקה. בתמורה, המדינה הקצתה לרשת תקציב של 50 מיליון שקל לקמפיין פרסום רחב היקף. התוכנית מופעלת ב-50 סניפי קרפור ובאתר האונליין של הרשת למשך חצי שנה.
מניתוח של מעל 2,000 סניפים ונתוני פלטפורמת Pricez, החוקרים מצאו כי מחירי מוצרי הסל בסניפי קרפור המשתתפים בתוכנית ירדו בכ-35%, בעוד שבסניפי קרפור שאינם משתתפים ביוזמה נרשמה ירידת מחירים של כ-6%, המעידה על זליגת ההשפעה גם לחלקים אחרים ברשת. בערוץ האונליין של קרפור נרשמה ירידת מחירים ממוצעת של כ-37% במוצרי הסל.
היא כבר כאן, אבל האם היא משתלמת לנו? רשת קרפור
כמה שילמנו יותר על הכביסה והפסטה?
ניתוח של מעל 2,000 סניפים ונתוני פלטפורמת Pricez הראה כי בסניפים הפיזיים של קרפור המשתתפים בתוכנית, נרשמו עליות מחירים ב-46 מתוך 76 קטגוריות שנבדקו, כאשר ב-23 מהקטגוריות העלאות המחירים היו מובהקות סטטיסטית. בין ההתייקרויות הבולטות:
- ג'ל ונוזל לכביסה – עלייה של כ-9%
- פודינג, ג'לי וקצפת – עלייה של כ-7%
- שמפו ומרכך למבוגרים – עלייה של כ-7%
- פסטה, ספגטי ולזניה – עלייה של כ- 6%
- עוגיות חמאה ובטעמים- עלייה של כ- 6%
באונליין המצב הפך לחגיגת התייקרויות רחבה עוד יותר, עם עליות מחירים ב-55 קטגוריות, ובראשן שמפו ומרכך למבוגרים שזנקו בכ-14%. גם מוצרים פופולריים כלליים שאינם בסל התייקרו ב-1.5% עד 2%.
- שמפו ומרכך למבוגרים – עלייה של כ-14%
- פתי בר וביסקוויטים – עלייה של כ-9%
- ג'ל ונוזל לכביסה – עלייה של כ-8%
- פסטה, ספגטי ולזניה – עלייה של כ- 8%
- חטיפים מלוחים שונים – עלייה של כ- 7%
מי הרשת שהרימה את הכפפה ומי התעלמה?
מחוץ לרשת קרפור, ההשפעה של התוכנית מתונה בהרבה. כאשר נבחנו הסניפים הפיזיים של כלל רשתות המזון בישראל, לא נמצאה ירידת מחירים מובהקת במוצרי הסל. כאשר החוקרים התמקדו ברשתות הדיסקאונט הגדולות נמצאה ירידה ממוצעת של כ-3%.
- מחסני השוק הובילה את התגובה התחרותית עם ירידת מחירים של כ-10%
- חצי חינם רשמה ירידה של כ-5%
- יוחננוף הוזילה את מוצרי הסל בכ-4%
- ויקטורי הוזילה בכ-3%
- רמי לוי הוזילה בכ-3%
בשופרסל דיל, באושר עד וביוניברס לא נמצאה ירידת מחירים מובהקת.
בערוץ האונליין נרשמה ירידה ממוצעת של כ-2.3% בלבד במחירי מוצרי הסל אצל המתחרים. גם כאן נמצאו פערים משמעותיים בין הרשתות:
- רמי לוי אונליין הוזילה את מוצרי הסל בכ-9%
- חצי חינם אונליין הוזילה בכ-4%
בשופרסל אונליין, המחזיקה בנתח השוק הגדול ביותר במסחר המקוון במזון, לא נמצאה ירידת מחירים, כך גם במחסני השוק אונליין.
האם משתלם יותר לקנות בסניף המקומי?
תחרות ארצית ולא מקומית
החוקרים בדקו גם האם רשתות מתחרות הגיבו באופן שונה באזורים שבהם פועלים סניפי קרפור המשתתפים בתוכנית. הממצאים הראו שלא נמצאו הבדלים בין ערים שבהן פועל סניף קרפור המשתתף ביוזמה לבין ערים שבהן אין סניף כזה. המסקנה היא שהרשתות הגדולות קובעות מחירים ברמה ארצית, ולא מנהלות תחרות מחירים מקומית מול כל סניף בנפרד, כך שנוכחות של סניף מוזל בשכונה שלכם לא באמת גרמה למתחרים מעבר לכביש להוריד מחירים במיוחד עבורכם.
"בכלכלה אין מתנות חינם"
פרופ' איתי אטר מסכם: "אין ספק שהתוכנית הצליחה להוזיל את מוצרי הסל בסניפים הרלוונטיים של רשת קרפור ולהביא להוזלה מסוימת של המחירים גם אצל חלק מהמתחרים. אבל בכלכלה אין קסמים ואין מתנות חינם. כשמסתכלים מעבר ל-100 המוצרים שבמרכז הקמפיין, רואים שבמקביל נרשמו עליות מחירים בעשרות קטגוריות אחרות. לכן צרכנים שחסכו בקנייה של מוצרי הסל, שילמו יותר על מוצרים אחרים. המבחן האמיתי הוא לא מחירו של מוצר בודד, אלא החשבון הכולל בסוף הקנייה, מההיבט הזה, ייתכן שהרצון להוזיל את עגלת הקניות הביא לתוצאה הפוכה".
פרופ' איתי אטר (צילום: עודד אנטמן)
פרופ' איתי אטר מהפקולטה לניהול ע"ש קולר, הוא חוקר מוביל בתחומי הגבלים עסקיים, כלכלה תעשייתית ומדיניות ציבורית, שבוחן לעומק את המנגנונים הכלכליים המשפיעים על הכיס של כולנו.
