NEWS

המחקר המפתיע נערך בהובלת ד"ר עקיבא סנדרס, עמית דן דוד לחקר העבר בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין, בשיתוף עם חוקרים מהמוזיאון הלאומי של דנמרק. תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת Childhood in the Past.

כוח עבודה צעיר במיוחד

"המחקר שלנו מאפשר להציץ הצצה נדירה לחייהם של ילדים שחיו באזור ממלכת אבלה, אחת הממלכות העתיקות בעולם. אנחנו גילינו שבשיאה, בערך משנת 2400 ועד 2000 לפנה"ס, הערים המשויכות לממלכת אבלה החלו להסתמך על עבודת ילדים לייצור המוני ותעשייתי של כלי חרס. הילדים עבדו בסדנאות החל מגילאי שבע, והוכשרו במיוחד כדי ליצור גביעים אחידים ככל האפשר – ששימשו את הממלכה בחיי היומיום ובנשפים המלכותיים", מסביר ד"ר סנדרס.

כידוע, טביעות אצבעות של אדם אינן משתנות לאורך חייו. מסיבה זו ניתן להסיק בקירוב את גודל כף היד ממדידת צפיפות השוליים של טביעת האצבע, ומגודל כף היד להסיק בקירוב את גיל ומין האדם. כלי החרס מתל חמה, בגבולה הדרומי של ממלכת אבלה נחפרו בשנות ה-30 של המאה שעברה, ומאז הם שמורים במוזיאון הלאומי בדנמרק. מניתוח טביעות האצבעות של כלי החרס עולה שרובם יוצרו על ידי ילדים. בעיר חמה, שני שליש מכלי החרס יוצרו על ידי ילדים. השליש הנוסף יוצר על ידי גברים מבוגרים.

^{חרס שעוטר על ידי ילדים}

כשהילד מביא ציור מהגן ועושה מזה קריירה

"בתחילת תקופת הברונזה הקדומה קמו כמה מערי-הממלכה הראשונות בלבנט ובמסופוטמיה", מספר ד"ר סנדרס. "אנחנו רצינו להשתמש בטביעות האצבעות על כלי החרס כדי להבין איך תהליכים כמו עיור ושלטון מרכזי השפיעו על הדמוגרפיה של תעשיית הקרמיקה. בעיר חמה, שהייתה מרכז קדום להפקת קרמיקה, אנחנו רואים בתחילה קדרים כבני 12 ו-13, ובכל מקרה מחציתם בני פחות מ-18, נערים ונערות ביחס שווה. הסטטיסטיקה הזאת משתנה עם התגבשות ממלכת אבלה. אנחנו רואים שמתחילים לייצר יותר גביעים למשתים. ומאחר שנערכים יותר ויותר משתים, ובמשתים האלה שותים אלכוהול, מן הסתם הגביעים נשברים – ולכן צריך לייצר עוד גביעים. לא זאת בלבד שהממלכה החלה להסתמך יותר ויותר על עבודת ילדים, אלא שאימנו את הילדים האלה לייצר את הגביעים כך שיהיו דומים זה לזה ככל שרק אפשר. זאת תופעה שאנחנו רואים גם במהפכה התעשייתית באירופה ובאמריקה: קל מאוד לשלוט בילדים וללמד אותם תנועות ספציפיות כדי ליצור סטנדרטיזציה במלאכת יד".

עם זאת, הייתה נקודת אור אחת בחיי הילדים: הכנת צלמיות וכלים זעירים להנאתם השלמה. "הילדים האלה לימדו אחד את השני ליצור צלמיות וכלים זעירים, ללא מעורבות המבוגרים", אומר ד"ר סנדרס. "אנחנו לא יכולים לקבוע אם הצלמיות יוצרו באותה סדנה כמו הגביעים, או בחצרות בתיהם של הילדים, בעזרת תנורי בישול פשוטים, אבל אנחנו כן יודעים לומר בוודאות שהם נוצרו על ידי ילדים – וכנראה על ידי אותם ילדים מיומנים מסדנאות ייצור הגביעים. נראה שבצלמיות אלה ביטאו הילדים את היצירתיות שלהם, את הדמיון והילדות שלהם".

^{ד"ר עקיבא סנדרס}

המחקר המדאיג נערך בהובלת פרופ' נועה שנקר והדוקטורנטית גל נבון מבית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז, וממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, בשיתוף עם המעבדה ההידרוכימית בראשות פרופ' דרור אבישר, בבית הספר פורטר לסביבה ומדעי כדור הארץ. תוצאות המחקר התפרסמו בכתב העת היוקרתי Environmental Pollution.

"לא היה אלמוג אחד שלא נמצאו בו תרופות כלל – בין אם במים הרדודים, בין אם בעמוקים"

"לראשונה בעולם בדקנו שיירי תרופות באלמוגים בהיקף גדול", מספרת פרופ' נועה שנקר. "דגמנו 96 אלמוגים משני סוגים של אלמוגי אבן במפרץ אילת,Acropora ו-Favites, במים רדודים של 12-5 מטרים ובמים עמוקים של 40-30 מטרים, עומקים שהם מעבר לגבולות הצלילה הספורטיבית. למרבה ההפתעה מצאנו שיירי תרופות בהיקף גדול גם באלמוגים העמוקים, שלרוב מצליחים לחמוק מזיהומים המשפיעים על האלמוגים הרדודים יותר".

החוקרות קיבלו מקופת חולים כללית רשימה של התרופות השכיחות בישראל. מבין 18 התרופות שנבחרו, עשר נמצאו באלמוגים, ולא היה אלמוג אחד שלא נמצאו בו תרופות כלל – בין אם במים הרדודים, בין אם בעמוקים. עשר התרופות שנמצאו בגוף האלמוגים שייכות לקטגוריות מגוונות: אנטיביוטיקה, תרופות נוגדות יתר לחץ דם, נוגדי טסיות, חוסמי תעלות סידן, משלשלים, מעכבי משאבות פרוטונים, סטטינים ונוגדי דיכאון.

"אני מכירה אנשים שממש לא רוצים לקחת תרופות, אבל כשהם אוכלים דג הם צריכים לקחת בחשבון שהם צורכים 'קוקטייל' של שיירי תרופות שהדג ספג מהסביבה"

"מה זה שיירי תרופות בתוך אלמוגים? הרי האלמוג לא הלך לרופא וקיבל מרשם לאנטיביוטיקה", מבהירה פרופ' שנקר. "אלה תרופות שנטלו בני אדם, תרופות שתוכננו מראש לפעול על איזה רצפטור או מסלול ביולוגי, והן פועלות גם על חיות אחרות. מחקרים קודמים, שלנו ושל אחרים, הראו למשל כי אסטרוגן המצוי בגלולות למניעת היריון יוצר סממנים נקביים בדגים זכרים, ולכן פוגע ביכולת הרבייה של מינים מסוימים, שפרוזק גורם לאגרסיביות וללקיחת סיכונים בקרב סרטנים ושנוגדי דיכאון פוגעים בזיכרון ובכושר הלמידה של דיונונים – ואין סיבה להניח שהאלמוגים איכשהו חסינים מפני השפעות כאלה. לדוגמה, אם התרופות שלנו גורמות לבעיות בסנכרון הרבייה של האלמוגים – זאת בעיה שייקח המון זמן עד שנשים לב אליה, ואז כבר ייתכן שיהיה מאוחר מדי".

^{אלמוג אבן מסוג FAVITES}

"אלמוגי אבן הם אלמוגים בוני שונית, והסוגים אותם בחרנו למחקר הם מהנפוצים במפרץ אילת". מוסיפה גל נבון. "שוניות אלמוגים הן קריטיות למגוון החיים בים. הן מספקות מזון, מחסה ואזורי רבייה למינים רבים, ותומכות בפרנסת בני האדם דרך דיג ותיירות. המערכת האקולוגית העדינה הזו נמצאת תחת לחץ כתוצאה מהשפעות שינויי האקלים, זיהום ודיג יתר. גילוי התרופות ברקמות האלמוגים מוסיף שכבת דאגה נוספת, ומצביע על כך שפעילות האדם מזהמת גם סביבות ימיות מרוחקות".

"חשוב להבין שאלה תרופות מצילות חיים, ואין לנו כל כוונה להגיד למישהו להפחית את השימוש בהן", אומרת פרופ' שנקר. "אבל כן צריך לחשוב על שיטות טיהור שפכים שיטפלו בתרופות – וכן, כל אחד מאיתנו צריך להקפיד להשליך את התרופות הישנות באופן שאינו פוגע בסביבה. בסופו של דבר התרופות האלה חוזרות אלינו. אני מכירה אנשים שממש לא רוצים לקחת תרופות, אבל כשהם אוכלים דג – הם בעצם לא יודעים שהם אוכלים 'קוקטייל' של שיירי תרופות שהדג ספג מהסביבה".

^{פרופ' נועה שנקר וחברים ימיים}