מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מוכיח: אין מתנות חינם בסופרמרקט


מחקר
מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מוכיח: אין מתנות חינם בסופרמרקט

חוקרי הפקולטה לניהול ע"ש קולר בדקו את תוכנית הדגל של משרד הכלכלה, וחשפו את האותיות הקטנות שמחוררות לנו את הכיס. המחקר החדש הוא הראשון בישראל שבחן לעומק את תוצאות יוזמת "הסל של ישראל". התוכנית אמנם הבטיחה (וקיימה) הוזלה דרמטית של כ-35% עד 37% במחירי 100 המוצרים שבסל ברשת קרפור, אך החוקרים גילו כי במקביל נרשם גל התייקרויות נרחב בקטגוריות שלמות, שנותרו מחוץ לתוכנית. השורה התחתונה של החוקרים מטלטלת: ההשפעה הכוללת על יוקר המחיה מצומצמת, וייתכן שהתוצאה היא בכלל הפוכה.
המחקר נערך ע"י פרופ' איתי אטר ועדי עומר מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב וד"ר אור אבישי־ריז'י מאוניברסיטת פומפאו פברה בברצלונה. המחקר, המבוסס על נתוני מחירים יומיים של פלטפורמת Pricez שנאספו מכ-70 תתי־רשתות ומעל 2,000 סניפים ברחבי ישראל, בחן את השפעות התוכנית במהלך שבעת השבועות הראשונים להפעלתה.
במסגרת התוכנית התחייבה רשת קרפור למכור סל של 100 מוצרים במחיר כולל של 1,098 שקל, לעומת מחיר ממוצע של כ-1,700 שקל לפני ההשקה. בתמורה, המדינה הקצתה לרשת תקציב של 50 מיליון שקל לקמפיין פרסום רחב היקף. התוכנית מופעלת ב-50 סניפי קרפור ובאתר האונליין של הרשת למשך חצי שנה.
מניתוח של מעל 2,000 סניפים ונתוני פלטפורמת Pricez, החוקרים מצאו כי מחירי מוצרי הסל בסניפי קרפור המשתתפים בתוכנית ירדו בכ-35%, בעוד שבסניפי קרפור שאינם משתתפים ביוזמה נרשמה ירידת מחירים של כ-6%, המעידה על זליגת ההשפעה גם לחלקים אחרים ברשת. בערוץ האונליין של קרפור נרשמה ירידת מחירים ממוצעת של כ-37% במוצרי הסל.

היא כבר כאן, אבל האם היא משתלמת לנו? רשת קרפור
ניתוח של מעל 2,000 סניפים ונתוני פלטפורמת Pricez הראה כי בסניפים הפיזיים של קרפור המשתתפים בתוכנית, נרשמו עליות מחירים ב-46 מתוך 76 קטגוריות שנבדקו, כאשר ב-23 מהקטגוריות העלאות המחירים היו מובהקות סטטיסטית. בין ההתייקרויות הבולטות:
באונליין המצב הפך לחגיגת התייקרויות רחבה עוד יותר, עם עליות מחירים ב-55 קטגוריות, ובראשן שמפו ומרכך למבוגרים שזנקו בכ-14%. גם מוצרים פופולריים כלליים שאינם בסל התייקרו ב-1.5% עד 2%.
מחוץ לרשת קרפור, ההשפעה של התוכנית מתונה בהרבה. כאשר נבחנו הסניפים הפיזיים של כלל רשתות המזון בישראל, לא נמצאה ירידת מחירים מובהקת במוצרי הסל. כאשר החוקרים התמקדו ברשתות הדיסקאונט הגדולות נמצאה ירידה ממוצעת של כ-3%.
בשופרסל דיל, באושר עד וביוניברס לא נמצאה ירידת מחירים מובהקת.
בערוץ האונליין נרשמה ירידה ממוצעת של כ-2.3% בלבד במחירי מוצרי הסל אצל המתחרים. גם כאן נמצאו פערים משמעותיים בין הרשתות:
בשופרסל אונליין, המחזיקה בנתח השוק הגדול ביותר במסחר המקוון במזון, לא נמצאה ירידת מחירים, כך גם במחסני השוק אונליין.

האם משתלם יותר לקנות בסניף המקומי?
החוקרים בדקו גם האם רשתות מתחרות הגיבו באופן שונה באזורים שבהם פועלים סניפי קרפור המשתתפים בתוכנית. הממצאים הראו שלא נמצאו הבדלים בין ערים שבהן פועל סניף קרפור המשתתף ביוזמה לבין ערים שבהן אין סניף כזה. המסקנה היא שהרשתות הגדולות קובעות מחירים ברמה ארצית, ולא מנהלות תחרות מחירים מקומית מול כל סניף בנפרד, כך שנוכחות של סניף מוזל בשכונה שלכם לא באמת גרמה למתחרים מעבר לכביש להוריד מחירים במיוחד עבורכם.
פרופ' איתי אטר מסכם: "אין ספק שהתוכנית הצליחה להוזיל את מוצרי הסל בסניפים הרלוונטיים של רשת קרפור ולהביא להוזלה מסוימת של המחירים גם אצל חלק מהמתחרים. אבל בכלכלה אין קסמים ואין מתנות חינם. כשמסתכלים מעבר ל-100 המוצרים שבמרכז הקמפיין, רואים שבמקביל נרשמו עליות מחירים בעשרות קטגוריות אחרות. לכן צרכנים שחסכו בקנייה של מוצרי הסל, שילמו יותר על מוצרים אחרים. המבחן האמיתי הוא לא מחירו של מוצר בודד, אלא החשבון הכולל בסוף הקנייה, מההיבט הזה, ייתכן שהרצון להוזיל את עגלת הקניות הביא לתוצאה הפוכה".

פרופ' איתי אטר (צילום: עודד אנטמן)
פרופ' איתי אטר מהפקולטה לניהול ע"ש קולר, הוא חוקר מוביל בתחומי הגבלים עסקיים, כלכלה תעשייתית ומדיניות ציבורית, שבוחן לעומק את המנגנונים הכלכליים המשפיעים על הכיס של כולנו.

מחקר
חוקרי אוניברסיטת תל אביב פיתחו מערכת בינה מלאכותית שמזהה אנמיה, ומעריכה מדדי דם באמצעות צילום קצר של כלי הדם בעין.

האופי הפולשני וחוסר הנגישות של בדיקות דם עדיין מהווים בעיה עולמית – אך ייתכן שבעתיד סרטון וידאו קצר של העין יספק את המידע הדרוש.
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו מערכת מבוססת על בינה מלאכותית שמסוגלת להעריך את רמות ההמוגלובין (החלבון שנושא את החמצן בדם) ואת מספר כדוריות הדם האדומות, באמצעות צילום קצר של כלי הדם בעין – ללא לקיחת דם או דקירת מחט.
המחקר נערך על ידי טמיר דניס, בוגר תואר שני, בשיתוף פעולה בין קבוצות המחקר של פרופ' חיים סוכובסקי מביה"ס לפיזיקה ולאסטרונומיה ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר, ופרופ' ליאור וולף מביה"ס למדעי המחשב ובינה מלאכותית ע"ש בלווטניק, יחד עם חוקרים מהמרכז הרפואי שיבא.
צוות המחקר התמקד באנמיה ("מיעוט דם"), בעיה רפואית המשפיעה על כ־30% מאוכלוסיית העולם. מדובר במצב שבו רמת ההמוגלובין בדם נמוכה מהרגיל, ולכן נפגעת אספקת החמצן לרקמות הגוף.
לדברי טמיר:
"מה שהדליק אותי במחקר הזה מההתחלה היה התחושה שיש כאן פוטנציאל אמיתי להשפיע על חיים של אנשים, במיוחד במקומות שבהם התשתיות הרפואיות פחות זמינות."
החוקרים פיתחו טכנולוגיה בשם Video-to-Vessels ("מווידאו לכלי דם") שממירה סרטוני וידאו של כלי הדם הזעירים בלחמית העין המצולמים בהגדלה גבוהה, ויוצרת ייצוג דיגיטלי של כלי הדם וזרימת הדם.
טמיר מוסיף: "באזור הזה של העין לא רק רואים את כלי הדם, אלא במקרים מסוימים אפשר ממש לראות את זרימת הדם עצמה. זה הופך את הלחמית לאזור ייחודי ומסקרן מאוד למחקר."
במחקר השתתפו 224 נשים וגברים. במהלך המחקר נאספו סרטוני וידאו בני עשר שניות משתי העיניים של כלל המשתתפים והמשתתפות, לצד בדיקות דם רגילות.
המידע הוזן למערכת בינה מלאכותית שאומנה לזהות קשרים בין מאפייני זרימת הדם לבין רמות ההמוגלובין ומספר כדוריות הדם האדומות.

תהליך זיהוי קשרים בין צילום העין למדדי דם
המערכת זיהתה אנמיה בדיוק של 82.8%, והצליחה להעריך את המדדים באופן שהתאים היטב לתוצאות בדיקות הדם. בנוסף, החוקרים גילו כי דווקא כלי הדם הדקים ביותר סיפקו את המידע המדויק ביותר לחיזוי רמות ההמוגלובין.
לדברי פרופ' רוטנשטרייך:
"היכולת להפיק מידע על מצב הדם באמצעות צילום קצר של כלי הדם בעין בלבד ממחישה את הפוטנציאל העצום של שילוב בין פיזיקה, אופטיקה ובינה מלאכותית ברפואה."
במחקר מצוין כי הטכנולוגיה עשויה בעתיד לזרז ולהנגיש בדיקות מסוג זה, במיוחד באזורים עם גישה מוגבלת לשירותי הבריאות.
צוות המחקר מעריך כי בעתיד ניתן יהיה לפתח את הטכנולוגיה למכשיר ידני קטן ונגיש, אשר ישמש ככלי סקר ראשוני במרפאות, ואפילו גם לשימוש אישי בבית.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי מדובר בשלב ראשוני, ונדרשים מחקרים נוספים לפני שניתן יהיה להשתמש בטכנולוגיה בבתי חולים ובמרפאות.
טמיר מסכם: "זהו מקור חדש של מידע פיזיולוגי, שבשילוב עם עיבוד תמונה ובינה מלאכותית עשוי בעתיד לשנות את חוויית הבדיקה והנגישות אליה לחלוטין. המחקר שלנו הוא צעד ראשון בכיוון הזה."