חדשות

מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב, המרכז הרפואי קפלן והמרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) קובע כי אחד מכל ארבעה ילדים (25.3%) שהשתחררו מהמיון לאחר חבלת ראש קלה, מאובחנים בצורה שגויה וממשיכים ללא ידיעתם לסבול במשך שנים רבות מתסמונת כרונית שלאחר זעזוע מוח (Persistent post-concussion syndrome). תסמונת זו כוללת סימפטומים כרוניים כמו שכחה, בעיות זיכרון, רגישות לאור ולרעש, הפרעות קשב וריכוז, ואפילו בעיות נפשיות. במקום לטפל בתסמונת הם מאובחנים בטעות כסובלים מהפרעות קשב, הפרעות שינה, דכאון ועוד. האבחון השגוי גורר בעקבותיו טיפול שאינו מותאם לבעיה, וזה יוצר סבל רב וממושך אצל הילדים.

המחקר נערך בהובלת פרופ' שי אפרתי ממרכז סגול לרפואה היפרברית ומחקר באוניברסיטת תל אביב וכן המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), ד"ר אורי בלה וד"ר אלי פריד מהמרכז הרפואי קפלן, ופרופ' ערן קוצר מהמרכז הרפואי שמיר. תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת Scientific Reports.

"מטרת המחקר שלנו הייתה לקבוע כמה ילדים בישראל סובלים מתסמונת שלאחר זעזוע מוח", מספר ד"ר אלי פרייד מהמרכז הרפואי קפלן. "הילדים במחקר הגיעו לחדר המיון עם טראומות ראש קלות, ואחרי שנשארו לילה להשגחה, או שנשלחו ל-C.T. ראש, הם שוחררו הביתה".

לדברי פרופ' שי אפרתי מאוניברסיטת תל אביב, "התסמונת שלאחר זעזוע מוח, היא תסמונת כרונית שנובעת מפגיעת מיקרו בכלי הדם הקטנים ובעצבים ואשר עשויה להופיע גם מספר חודשים לאחר החבלה בראש, ועל כן פעמים רבות הן מאובחנים בטעות כסובלים מהפרעות קשב, הפרעות שינה, דכאון ועוד. ישנם מקרים שילדים מדווחים על כאבי ראש והם מאובחנים כמי שסובלים ממיגרנות, או למשל ילדים שמדווחים על קושי בריכוז, והרופא רושם לו ריטלין. לצערנו אותם ילדים ממשיכים לסבול במשך שנים רבות מהפרעות שונות, ובמקום לטפל בבעיה האמתית, שהיא התסמונת, הם מקבלים טיפולים אשר לרוב אינם פותרים את הבעיה".

במסגרת המחקר נבדקו 200 ילדים שסבלו מחבלת ראש ואשר שוחררו מהמיון לאחר שלילת צורך בהתערבות רפואית. החוקרים עקבו אחרי הנבדקים לתקופה של בין שישה חודשים ועד שלוש שנים מהשחרור, ומצאו שכאחד מכל ארבעה ילדים ששוחררו מהמיון סבלו מהתסמונת הכרונית.

השפעה לכל החיים

"צריך להבין שההשלכות של פגיעה מוחית במהלך הילדות ממשיכות לכל אורך החיים", אומר ד"ר אורי בלה, מנהל חדר המיון לילדים במרכז הרפואי קפלן. "אובדן של כל תפקוד מוחי ימנע מהילד לממש את הפוטנציאל שלו בבית הספר, באוניברסיטה ובחיים החברתיים".

להבדיל מפגיעה בעורקים גדולים ונזקים משמעותיים לרקמת המוח, בחבלת ראש קלה הפגיעה היא בכלי הדם הקטנים ובנוירונים – והיא אינה מתגלה בצילום C.T. ראש או MRI רגיל. אבחון התסמונת מצריך מעקב ארוך טווח אחר ביטויי התסמינים וכן שימוש בהדמיות ובבדיקות תפקודיות של המוח. לדברי החוקרים, הממצאים המדאיגים מחייבים את המערכות לשנות גישה בניטור ובטיפול בילדים אלו.

"המטרה של אבחון חדר מיון היא לקבוע אם הילד סובל מפגיעה מוחית חמורה המצריכה התערבות רפואית מיידית", מוסיף פרופ' ערן קוצר, מנהל חדרי המיון במרכז הרפואי שמיר. "למרבה הצער, באופן שבו רוב המערכות הרפואיות פועלות היום, אנחנו מפספסים השפעות ארוכות טווח ולא ממשיכים במעקב אחר אותם ילדים שיצאו מחדר המיון ללא פגיעות מוטוריות ניכרות לעין".

"הטיפול בקשת רחבה של הפרעות יהיה שונה אם נדע שהגורם לקושי החדש הוא פגיעה מוחית", מסכם פרופ' אפרתי. "אבחון נכון של הגורם מהווה את השלב הראשון והחשוב ביותר במתן טיפול הולם לבעיה".