![נשא הרצאה בנושא אתגרי המנהיגות בעידן הנוכחי בפני סטודנטיות סטודנטים, וקרא להקמת דור חדש של מנהיגות ומנהיגים בעלי אחריות מוסרית והבנה מדעית](https://manna.tau.ac.il/sites/default/files/styles/adaptive/public/barak-on-campus-1840.webp "אהוד ברק התארח באוניברסיטת תל אביב במסגרת "קולוקוויום מנהיגות"")
לרוב המינים שנכחדו יש מספר מאפיינים משותפים: הם היו גדולים, חסרי יכולת תעופה וחיו באיים
חדשות
NEWS
מה מעניין אותך?
מחקר
10.08.2021
בני אדם הכחידו מאות רבות של מיני עופות ב-50,000 השנים האחרונות
- מוזיאון הטבע
- רפואה ומדעי החיים
מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב ומכון ויצמן למדע גילה כי בעשרים עד חמישים אלף השנים האחרונות עברו העופות על כדור הארץ אירוע הכחדה המוני, שנגרם ברובו בידי אדם, והביא כנראה להיעלמותם של כ-10%-20% ממיני העופות. לדברי החוקרים, המינים שהוכחדו התאפיינו ברובם הגדול במספר תכונות משותפות: הם היו גדולים וחיו באיים, וחלק ניכר מהם היה חסר יכולת תעופה.
המחקר נערך בהובלת פרופ' שי מאירי מביה"ס לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, והחוקר אמיר פרום ממכון ויצמן למדע. המאמר פורסם בכתב העת Journal of Biogeography.
"במסגרת המחקר ערכנו סקירה מקיפה של הספרות המדעית, ולראשונה בעולם אספנו נתונים כמותיים על מיני עופות שנכחדו." מסביר פרופ' מאירי. "אלה שנכחדו לאחרונה היו ידועים, והקדומים יותר מוכרים למדע מכיוון ששרידיהם נמצאו באתרים ארכיאולוגיים ופלאונטולוגיים ברחבי העולם. בסך הכול ריכזנו רשימה של 469 מינים שהוכחדו במהלך 50,000 השנים האחרונות, אך אנו מעריכים כי מספרם האמיתי של הנכחדים גבוה בהרבה".
החוקרים מעריכים כי ההכחדה העצומה נגרמה רובה ככולה בידי בני אדם, שצדו את העופות לצורכי מזון, או שלחילופין העופות (או ביציהן) נטרפו על ידי בעלי חיים שהביא האדם לאיים. הערכה זו מסתמכת בעיקרה על שתי עובדות: ראשית, החלק הארי של השרידים נמצא באתרים אנושיים, ונראה שמדובר בעופות ששימשו מזון לתושביהם; שנית, ברוב המקרים התרחשה ההכחדה זמן קצר לאחר הגעת האדם למקום.
מטרה נחשקת לציידים
החוקרים מצאו גם כי ההכחדה לא הייתה אקראית, שכן למרבית המינים שנכחדו היו שלושה מאפיינים משותפים: ראשית, כ-90% מהם חיו באיים. כשבני האדם הגיעו לאי העופות ניצודו על ידם או נפלו קורבן לבעלי חיים אחרים שהאדם הביא עמו, כמו חזירים, חולדות, קופים וחתולים.
שנית, רוב המינים היו גדולים וחלקם היו גדולים מאוד, כך שכל פרט סיפק מזון רב לאדם והיווה מטרה נחשקת לציידים. למעשה, נמצא כי מסת הגוף של המינים שנכחדו גדולה עד פי 10 מזו של מינים ששרדו. יתרה מכך, מחקרים קודמים מצאו תופעה דומה גם בקרב יונקים וזוחלים, בעיקר לטאות וצבים שחיו באיים, והגדולים שבהם ניצודו בידי אדם ונכחדו.
שלישית, חלק ניכר ממיני העופות שנכחדו היו חסרי יכולת תעופה, ולכן התקשו אולי להימלט מרודפיהם. נמצא כי מספר מיני העופות חסרי יכולת התעופה שנכחדו גדול פי 2 ממספר מיני העופות הלא מעופפים שעדיין קיימים היום. אחת הדוגמאות המוכרות היא ציפור המואה בניו-זילנד: 11 מיני מואה הוכחדו בידי ציידים בתוך 300 שנה. 68% מהעופות חסרי התעופה המוכרים כיום למדע הוכחדו בגלל פעילות האדם.
"מהמחקר שלנו ניתן להסיק, כי לפני ההכחדה המסיבית של עשרות אלפי השנים האחרונות, חיו על פני כדור הארץ הרבה יותר מיני עופות גדולים ואף ענקיים, וכן יותר מינים חסרי יכולת תעופה, ומגוון העופות באיים היה עשיר הרבה יותר," אומר פרופ' מאירי. "אנו סבורים כי ממצאי המחקר שלנו יכולים להוות נורות אזהרה בנוגע לעופות שנמצאים היום בסכנת הכחדה, וחשוב לבחון אם גם להן יש מאפיינים דומים. עם זאת חשוב לציין שהתנאים היום השתנו במידה רבה, והסיבה המרכזית להכחדה מינים בידי אדם אינה ציד אלא הרס בתי גידול."
מחקר
09.08.2021
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב חושפים: דפוס התנהלות בעייתי בקרב חברות אמריקאיות
דירקטורים "בלתי תלויים" שממנות חברות בהליכי חדלות פירעון למעשה מתפרנסים דרך קבע ממילוי תפקיד זה בחברות שקרסו
- ניהול ומשפט
מחקר חדש של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב חושף דפוס התנהלות בעייתי שנפוץ בשנים האחרונות בקרב חברות אמריקאיות גדולות בקשיים כספיים, לפיו כמחציתן ממנות דירקטורים חדשים, כביכול בלתי-תלויים, כדי לנווט את הליכי חדלות הפירעון ולבחון טענות בדבר הברחת נכסים ופעולות בניגוד עניינים של בעלי המניות. מהמחקר עולה כי למעשה הדירקטורים החדשים מתפרנסים דרך קבע ממילוי תפקיד זה בחברות שקרסו, ולכן סובלים מהטיה מבנית לטובת בעלי מניות השליטה (לרוב קרנות הון פרטי) ומשרדי עורכי הדין של החברה.
המחקר נעשה על ידי פרופ' אהוד קמר וד"ר קובי קסטיאל מהפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן בשיתוף עם פרופ' ג'ארד אליאס מאוניברסיטת קליפורניה. המחקר עורר תהודה רבה בארה"ב וזכה לסיקור נרחב בעיתונים המובילים The Wall Street Journal, The Financial Times ו-Bloomberg.
בלתי תלויים?
החוקרים ערכו ניתוח אקונומטרי של החזרי החובות לנושים בקרב חברות שקרסו, ומצאו כי החזר החוב לנושים הלא-מובטחים (נושים שהחוב כלפיהם לא מובטח בשעבוד על נכס מסוים של החברה, ולכן הם החשופים ביותר לתספורת חוב) נמוך בממוצע ב-21% במקרים שבהם החברה מינתה "דירקטורים בלתי תלויים" כאלה.
החוקרים מציעים כי בתי המשפט יראו דירקטורים אלה כבלתי תלויים רק אם הנושים הלא-מובטחים תמכו במינוי שלהם. לדבריהם, אין די בהטלת חובת גילוי על החברה שתחשוף את ההטיה המבנית של דירקטורים כאלה.
"במחקר הנוכחי אנחנו מראים שחברות בקשיים כלכליים, במיוחד אלה שבשליטת קרנות הון פרטי, נוטות למנות דירקטורים שמתיימרים להיות בלתי תלויים אך סובלים מהטיה מבנית לטובת בעלי מניות השליטה ומשרדי עורכי הדין של החברה שמינתה אותם." מסבירים פרופ' קמר וד"ר קסטיאל. "הדירקטורים האלה הם שחקנים חוזרים שחבים את המינוי שלהם לבעלי המניות, ובאותה עת הם בוחנים מחלוקות בין בעלי המניות לבין הנושים. מינויים כאלה מטעם בעלי המניות אינם צריכים למנוע מנושים לייצג את עניינם בצורה אפקטיבית במחלוקות מסוג זה."
מחקר
05.08.2021
האבחון שיציל חיי מיליונים מסרטן השד
גילוי שינויים ברקמת הריאות, שמעידים על התפתחות אפשרית של גרורות סרטניות, יאפשר אבחון וטיפול מנע
- רפואה ומדעי החיים
מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב גילה שינויים ברקמת ריאות בריאות, שמהווים סימן מקדים להתפתחות אפשרית של גרורות תאי סרטן. השינויים זוהו באזור המכונה 'המיקרו-סביבה' של הגידול, ונמצא בתאי רקמת חיבור המכונים פיברובלסטים. לדברי החוקרים, הבנת התהליך הגרורתי ואבחונו בשלב כה מוקדם עשויים להוביל לטיפול מניעתי מציל חיים.
לפענח את 'הקופסה השחורה' של סרטן השד
המחקר נערך בהובלת פרופ' נטע ארז, ראש החוג לפתולוגיה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, ולצדה צוות החוקרים והחוקרות במעבדה שלה, ד"ר אופיר שני וד"ר יעל רז, וכן חוקרים נוספים מאוניברסיטת תל אביב, מהמרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), מהמרכז הרפואי שיבא וממכון וייצמן. המאמר פורסם בכתב העת eLife.
לדברי החוקרים, בסוגי סרטן רבים, בהם סרטן השד, החולים אינם בהכרח מתים מהגידול הראשוני. הגורם הקטלני, בסופו של דבר, הוא הגרורות, שמגיעות לאיברים חיוניים ומשגשגות שם. גם אצל חולה שעברה את כל הטיפולים המוצעים, כולל ניתוח להסרת הגידול הראשוני, ולאחריו טיפולי כימותרפיה והקרנות שנועדו לחסל את שאריותיו, עלולות להופיע גרורות כעבור מספר שנים. בשיטות המעקב הנהוגות היום, מאותרות הגרורות כשהמחלה בשלב מתקדם, ולרפואה אין פתרונות יעילים.
מסיבה זו חוקרת קבוצתה של פרופ' ארז את 'הקופסה השחורה' - אותו פרק זמן שבין ההחלמה לכאורה לבין הופעת הגרורות, במטרה להבין את התהליך הגרורתי ולזהותו כבר בשלבים ראשוניים. מחקרי הקבוצה בשנים האחרונות העלו כי רקמות היעד באיברים אליהן מתעתדות הגרורות להגיע 'מכינות את השטח' לקליטתן, ומייצרות עבורן 'סביבה ידידותית' זמן רב לפני הופעת הגרורות עצמן. במחקר הנוכחי חיפש הצוות סימנים לשינויים הללו, שעשויים לשמש בעתיד לזיהוי התהליך כבר בתחילתו. הם התמקדו בתאי רקמת חיבור (תאי סיב), המכונים פיברובלסטים ומצויים בין היתר בריאות.
מה מתחולל במיקרו-סביבה של הגרורות?
"במצב תקין יש לפיברובלסטים תפקיד מרכזי בריפוי פצעים ונזקים לרקמות, אך מחקרים מהעת האחרונה העלו כי הסרטן מצליח לגייס אותם ולגרום להם לייצר עבורו סביבה תומכת", מסבירה פרופ' ארז.
החוקרים ביצעו במסגרת המחקר ריצוף של כל הגנים המתבטאים (ריצוף טרנסקריפטומי), בתאי פיברובלסטים שנלקחו מריאות של עכברים במודל לסרטן השד. הם השוו בין תוצאות הריצוף בתאים שנדגמו מריאות בריאות, מריאות עם מיקרו-גרורות (גרורות זעירות שלא ניתן לזהותן בבדיקות קליניות מקובלות), ומריאות עם גרורות גדולות, במצב של מחלה מתקדמת. על פי השינויים שזוהו משלב לשלב, הצליחו החוקרים לאפיין לראשונה את התהליך המתחולל במיקרו-סביבה של הגרורות הסרטניות, כבר בשלבים המוקדמים של הכנת השטח לקליטתן.
בנוסף, הם זיהו באופן ספציפי את החלבונים שמניעים את תהליכי 'החיווט מחדש' בפיברובלסטים, וגילו שאחד החלבונים המרכזיים בתהליך הוא Myc , המוכר כגורם מניע בהאצת ההתחלקות של תאים סרטניים. כעת מתברר שלחלבון זה יש גם תפקיד חשוב בשינוי שחל בפיברובלסטים לקראת קליטת הגרורות.
"הצלחנו לאפיין תהליכים שמתרחשים ברקמות בריאות לכאורה כהכנה לקליטתן של גרורות סרטניות. אנחנו מאמינים שבעתיד יוכלו הממצאים שלנו לסייע בזיהוי התהליך הגרורתי עוד לפני שהגרורות עצמן מגיעות ומשתרשות באיבר היעד, במטרה להעניק טיפול מניעתי. טיפול כזה, שימנע את התפתחות הגרורות, עשוי להציל את חייהם של מיליוני בני אדם בכל העולם", מסכמת פרופ' ארז.
