עטלף, רוצה להיות אמיץ כשתגדל? תהיה גור שובב

מה גורם לעטלף אחד להסתכן ולעוף קילומטרים בשביל ארוחה טובה, בזמן שהשכן שלו מעדיף להישאר קרוב לבית וללכת על בטוח? מחקר חדש של בית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב מגלה: הסביבה שבה גדל העטלף בחודשי חייו הראשונים היא שקובעת במידה רבה איך יתנהג בטבע, לעיתים יותר מאופיו המולד.

קל"ב או חובב טיולים?

הדוקטורנטית עדי רחום והצוות מהמעבדה של פרופ' יוסי יובל מבית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז, שמחקרם התפרסם בכתב העת eLife, רצו להבין כיצד חשיפה מוקדמת לסביבה משתנה ומאתגרת משפיעה על ההתנהגות של עטלפים. הם עקבו אחר 40 עטלפי פירות מצריים שגדלו בשני תנאים שונים לגמרי: קבוצה אחת נהנתה מסביבה מאתגרת, שבה היו צריכים להתאמץ ולפתור בעיות כדי להשיג אוכל, והשנייה גדלה בסביבה יציבה ונוחה שבה הכל הגיע בקלות. 

כשהעטלפים הגיעו לבגרות, החוקרים הצמידו להם מכשירי GPS זעירים ושחררו אותם לטבע כדי לראות מה יקרה. התוצאות: האתגרים של הילדות השתלמו בשטח.

אם יוצאים מגיעים למקומות מופלאים

הנתונים מה-GPS היו חד משמעיים. העטלפים שגדלו בסביבה המאתגרת הפכו ל"חוקרי ארצות" של ממש: הם עפו רחוק יותר וחקרו שטחים של 8 קמ"ר בממוצע, לעומת 3 קמ"ר בלבד אצל הקבוצה השנייה. הם גם היו פעילים יותר ובילו בחוץ כארבע שעות בלילה, שעה אחת יותר מקבוצת הביקורת.

הם העזו יותר: המרחק המקסימלי שלהם מהמושבה היה גדול כמעט פי שניים.

זה לא האופי, זה הניסיון

החלק המפתיע ביותר במחקר הוא שהחוקרים בדקו את ה"אישיות" של העטלפים עוד לפני שהניסוי התחיל. הם גילו שהאופי המולד של העטלף לא הצליח לנבא כיצד יתנהג בטבע. מה שבאמת קבע אם העטלף יהיה נועז או שמרן היה אך ורק הסביבה שבה גדל בחודשים הראשונים לחייו.

"מצאנו שלעטלפים יש גמישות מדהימה. הסביבה המוקדמת שהם נחשפים אליה פשוט מעצבת את הדרך שבה הם יחקרו את העולם כבוגרים", מסבירה עדי רחום.

"מחקרים קודמים שלנו הראו הבדלים התנהגותיים בין עטלפי עיר חקרניים לעטלפי כפר 'שמרנים' יותר. יתכן שהממצא הנוכחי מסביר כיצד נוצרים ההבדלים האלה בין הקבוצות", מסכם פרופ' יובל.

^{פרופ' יוסי יובל}

^{* פרופ' יוסי יובל הוא חוקר ישראלי בעל שם עולמי, ומכהן כחבר סגל אקדמי בכיר בבית הספר לזואולוגיה ובבית הספר סגול למדעי המוח. הוא מוביל את תחום הנוירו-אקולוגיה, המשלב בין חקר המוח לאקולוגיה כדי להבין כיצד בעלי חיים מקבלים החלטות ומנווטים בסביבתם הטבעית. נחשב למומחה מוביל בעטלפים, וחוקר את מערכת הסונאר (איכולוקציה) שלהם, דרכי התקשורת החברתית שלהם ויכולות הניווט המרשימות שלהם.}