"ייחודיות השואה אינה נגזרת מיהדות קורבנותיה אלא מאופיה הרדיקלי"

אולם בר שירה התמלא מפה לפה לכבוד טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה לכבודם של ניצולי וניצולות השואה ולזכר קורבנותיה, שהתקיים בקמפוס בנוכחות קהל רב שכלל סטודנטיות וסטודנטים, נשות ואנשי סגל מנהלי ואקדמי ואורחים נוספים. ההרגשה היא שהשנה, כשחיים בקרבנו ניצולי וניצולות שואה שהנכדים שלהם עדיין חטופים בעזה, חשוב לספר ולהנציח את מה שקרה לאחינו ולאחיותינו.

"שליש מבני העם היהודי, הוכחדו על ידי מכונת השטן. הם הוכחדו רק בגלל היותם יהודים"

פרופ' מרק שטייף, רקטור האוניברסיטה, קרא להמשיך ולבסס את מדינת ישראל כדמוקרטיה ולטפח חברה תרבותית ומכילה. "מאז ה- 7 באוקטובר מתוסף ליום השואה ממד נוסף של כאב, בצל המלחמה שבה אנו מצויים מאז אותו יום נורא במהלכו נטבחו יהודים באופן ובהיקף כמותם לא ידענו מאז השואה. הקריאה 'לעולם לא עוד' מהדהדת בתור יסוד קיומנו כאן, על האדמה הזאת, מאחדת אותנו בגורל משותף בל יימחה. הנה אנחנו כאן, כואבים, עצובים, מתגעגעים, אבל עדיין עומדים זקופים ובגאון, וממשיכים לומר לא עוד".

"בבואנו להתמודד עם האתגרים הרובצים לפתחה של מדינת ישראל, עלינו להמשיך לבנות ולבסס כאן חברה דמוקרטית ותרבות עשירה. כך נבטיח שכאן, במפעל החיים המשגשג בארץ אבותינו, יזכה העם היהודי להגנה ולביטחון, ויוסיף לצמוח, להתפתח ולהיות למופת בעבור אומות העולם".

^{פרופ' מרק שטייף}

"כשאני מספרת את הסיפור של אבא שלי בגוף ראשון, אני מרגישה קרובה לאבא שלי ואתם הקהל קרובים לסיפור"

זיכרון בסלון מול כל האוניברסיטה

במהלך האירוע זכינו לשמוע את סיפוריהם של ארבעה שורדים, שלושה מהם על ידי ילדות ונכדים, ואחד מפי הניצול עצמו.

שירלי יחילביץ', סטודנטית לתואר שני בתכנית ניהול סכסוכים וגישור ופעילה בעמותת "שגרירי זיכרון בגוף ראשון", סיפרה בשמה ובשם אחותה אורלי אבישר, מנהלת מדור הסגל האקדמי באוניברסיטה, קטע מסיפור השרדותו של אביה, מאיר זלצמן ז"ל.

^{שירלי יחילביץ}

שי אטוס, יושב-ראש הוועד המנהל של אגודת הסטודנטים והסטודנטיות שיתף בסיפור של סבו היקר, מנחם טייטלבלום ז"ל.

דודי רונן, מייסד עמותת "שגרירי זיכרון בגוף ראשון", סיפר קטע מסיפורו של אביו פנחס רונן.

יצחק וולסטר, 94, יליד הונגריה וניצול מחנה הריכוז טרזינשטט, עלה לבמה מלווה בנכדתו נגה שחר, מצוות דוברות האוניברסיטה.

צוואות על הקיר וזיכרון בסכנה

פרופ' חוי דרייפוס מהחוג להיסטוריה של עם ישראל, דיברה על המאבק על זיכרון השואה בעידן של זיכרון מואץ, והחשיבות שבהקשבה לקולותיהם של הקורבנות עצמם - דרך צוואותיהם האחרונות שנכתבו רגע לפני מותם - כדרך לשמר את האנושיות, המורכבות והעובדות ההיסטוריות של השואה, אל מול סכנות של השטחה, עיוות ושימוש פוליטי בזיכרונה. דבריה נעו נע בין תיאור מצמרר של כתובות שהותירו יהודי קהילת קובל על קירות בית הכנסת רגע לפני השמדתם, לבין עיון עמוק בשאלות של זיכרון, עדות, היסטוריה ואתיקה,  ומתוך כך קריאה ברורה לשמר את האחריות המחקרית והמוסרית על סיפור השואה.

^{פרופ' חוי דרייפוס}

גם בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה חשוב לזכור ולהזכיר שכולנו עדיין כמהים ומצפים לשובם של החטופים והחטופות מהשבי ברצועת עזה. באותו מעמד הוקראו שמות 59 החטופים שעדיין לא שבו הביתה.

* עמותת "בגוף ראשון" הכשירה עד היום כ- 800 שגרירות ושגרירי זיכרון ברחבי הארץ, אשר מספרים סיפור של גיבור שואה בגוף ראשון.

^{לזכרם ולזכרן}